עד כה עסקו הפרקים בצעדים הנדרשים כדי לבצע קפיצת מדרגה בקריירה. דובר על מה זאת קריירה טובה, איך להסתכל על הקריירה שלך ועל הדברים החשובים לך בקריירה שלך; מהן העוצמות והחולשות שאתה מביא לעבודה שלך ולקריירה שלך; תוארו ההתנהגויות המאפיינות עובדים מצליחים כבסיס לבחינת דפוס ההתנהגות שלך; ניתנו לך כלים לנתח את הקריירה שלך עד עכשיו לבנות את גרף הקריירה וכך לבחון לאן הוא מוביל אותך בצעד הבא. בנוסף, הייתה התייחסות לנושאים יותר קונקרטיים כגון איך כותבים קורות חיים אפקטיביים, איך עושים נטוורק שיביא אותך לתפקיד הבא שאתה רוצה למלא, איך להצליח בראיונות עבודה ובפגישות אישיות כך שיהיו אפקטיביים וייתנו לך את התוצאה המצופה, ואיך להשתמש בכל הכלים האלה כדי לבנות מסלול קריירה מואץ בארגון שאתה עובד בו היום, או להתקדם לארגון אחר. בנוסף, דובר גם על אלה שרוצים ליזום ולבנות את העסק שלהם; איך ליצור עסק כזה, איך לבנות לעצמך קריירה כעצמאי. ולבסוף עלתה השאלה מה לעשות כאשר אנשים נפלטים לשוק העבודה בגלל שמפטרים אותם או בגלל שהגיעו לגיל פנסיה והם מעוניינים ומוכנים להתחיל קריירה שנייה.

אבל, ההצלחה שלך בביצוע כל התהליכים שתוארו עד כאן תלויה בתחושה הפנימית שיש לך. מרכיבים רגשיים וגורמים פסיכולוגיים הם שיקבעו באיזו מידה תשקיע את כל עוצמת היכולות שלך כדי לבצע את קפיצת המדרגה שאתה יכול לבצע בקריירה שלך. הפרק הזה יעסוק במרכיבים הרגשיים שעוזרים לך או מפריעים לך להתקדם בקריירה בצורה שהיית יכול לפעול על פיה אם היית נותן את כל כולך לתהליך הזה. הפרק יעסוק בגורמים האלה, לא רק ברמה התאורטית, כדי לעזור לך להבין מה קורה או מה יכול להיות שקורה אצלך. בנוסף, ההבנה הזאת תאפשר לך לתרגם את המודעות העצמית לפעילויות מעשיות שאתה יכול לעשות כדי לרתום את כל היכולות שלך וכדי ליצור את מערכת הרגשות שתעזור לך להתקדם במהירות רבה הרבה יותר ולהגיע להישגים גבוהים יותר.

המרכיב הרגשי הראשון שהוא בעל חשיבות משמעותית להתפתחות הקריירה שלך, הוא המרכיב שנקרא לו פנטזיה רֵאלית. השאלה הראשונה שדובר עליה כבר בפרקים הראשונים בספר הייתה: "לאן אתה רוצה להגיע בקריירה שלך?"

לא רק מהו הצעד הבא, אלא איך אתה רואה את הצעדים שאחריו ועד כמה גבוה אתה רוצה להגיע. יש כאן מצד אחד שאלה עובדתית שמציעה לך להסתכל על הציפיות שלך באשר לצעד הבא. אבל יש כאן גם מרכיב רגשי עמוק ומשמעותי ביותר. הרבה אנשים מסתכלים על הקריירה שלהם בצורה מצומצמת, כאשר השאיפות שלהם הן להצליח בעבודה שהם נמצאים בה ואולי לפעמים בטווח הרחוק, להגיע יום אחד למקום שבו יוכלו להחליף את הבוס שלהם. נקודת מבט מצומצמת כזאת ברמה הרגשית גורמת לכך שלא תשקיע אנרגיה בחשיבה על המקום שאליו אתה רוצה להגיע ולא תשקיע אנרגיה בפעולה ממוקדת ואפקטיבית כדי להגיע הרבה יותר רחוק מהמקום שאתה נמצא בו כרגע.

לכן, הדבר החשוב ביותר בפעילות לקראת ביצוע של קפיצת מדרגה בקריירה שלך הוא "לפנטז". ליצור דימוי אמתי כמה שיותר על מקומות גבוהים יותר, על תפקידים הרבה יותר בכירים, יותר משמעותיים, בעלי הרבה יותר עוצמה ועם רמת תגמולים גבוהה משמעותית מהתפקיד שאתה ממלא היום. אם אין פנטזיה להצליח בצורה הרבה יותר משמעותית ביחס להצלחה שלך היום, אין סיכוי שתפעל בצורה אפקטיבית ולכן אין סיכוי שתוכל באמת להצליח בצורה יותר טובה משמעותית ממה שאתה מצליח היום.

כאשר מדובר בפנטזיה, זה לא אומר שהתפקיד הנוכחי שאתה ממלא אינו טוב מספיק, אבל זה אומר שמהרגע שהגעת למקום שאתה יודע לבצע את התפקיד הנוכחי שלך בצורה טובה, לרוב אחרי שנתיים-שלוש באותו תפקיד, למעשה היכולות שלך מאפשרות לך להגיע הרבה יותר רחוק. כך, אם תרשה לעצמך לדמיין שתוכל להיות בתפקידים הרבה יותר עוצמתיים מהתפקיד הנוכחי שלך, תוכל להגיע לשם.

קפיצת מדרגה בקריירה תלויה קודם כול ביכולת שלך לדמיין לאן היית רוצה להגיע; ביכולת שלך לדמיין נקודה רחוקה, הישג הרבה יותר גבוה מהמקום שאתה נמצא בו כיום, למרות שהמקום הזה הוא אולי בסדר גמור. זינוק בקריירה תלוי יותר ביכולת שלך לדמיין לאן תגיע מאשר בשאלת ה"איך" תפעל כדי להגיע לשם. ככל שהדמיון שלך יהיה ברור יותר, ככל שתפנים יותר את הפנטזיה, את הרצון ואת האמונה שאתה יכול להגיע לתפקיד הרבה יותר בכיר, הרבה יותר עוצמתי, כך יש יותר סיכוי שתוכל למצוא את הדרכים הקונקרטיות, שתוכל לפעול בצורה אפקטיבית כדי להגיע למקומות האלה.

לעומת זאת, אם אין לך פנטזיה משמעותית, אם אינך מדמיין את עצמך בשנה או בשנתיים הקרובות מגיע לתפקיד בכיר יותר או לעבודה עוצמתית יותר מאלה שאתה עושה היום, אין סיכוי שתפעל בצורה ממוקדת כדי להגיע למקום הזה.

הפנטזיה או הדימוי יכולים להיות קשורים לתפקיד בכיר יותר בתוך הארגון, לרצון הרוויח הרבה יותר כסף, למעמד חברתי שיהיה קשור לתפקיד בכיר יותר שתקבל, או לכל מצב עתידי אחר. כדי להתקדם, עליך להתחבר לאחד מהמרכיבים האלה ולהתחיל להפנים אותו כמשהו שאתה באמת רוצה, כמשהו שמגיע לך. מכאן תפנים שאין שום סיבה שעם היכולות שיש לך ועם הניסיון שרכשת עד כה לא תוכל להגיע הרבה יותר רחוק אם באמת תרצה. צורת החשיבה הזאת נקראת באנגלית Visioning או "חזון אישי". הכוונה היא שכצעד ראשון, כדי להגיע לתפקידים הרבה יותר עוצמתיים אנחנו חייבים להיות מסוגלים לדמיין את עצמנו בתוך התפקיד הזה. בהתחלה מדובר על זה לא ברמה של "איך" ליצור את החזון האישי הזה, אלא בשאלה האם יש לך כבר חזון כזה לגבי המצב שלך בעתיד.

היכולת שלך לבצע קפיצת מדרגה מותנית קודם כול ביכולת שלך כיום לראות את עצמך כאילו אתה כבר נמצא במקום ההוא. האם יש תפקידים הרבה יותר בכירים בארגון שלך שאתה מדמיין את עצמך מבצע? האם אתה חושב שזה רֵאלי שתחליף את הבוס שלך בשנה-שנתיים הקרובות או שתחליף מישהו שמקביל לבוס שלך ביחידות אחרות בתוך הארגון? האם אתה רואה את עצמך ממלא תפקידים בכירים יותר מאלה שאתה ממלא כיום, אולי בארגונים אחרים? האם אתה מדמיין את עצמך מקים עסק עצמאי ומצליח בו בצורה יוצאת דופן? האם אתה רואה את עצמך נמצא במשרד גדול יותר, נוהג במכונית גדולה יותר, מרוויח כסף רב יותר, פוגש אנשים בכירים יותר כחלק מהעבודה שלך? האם אתה רואה את עצמך משפיע על קבלת החלטות משמעותיות יותר, פועל בכל העולם ואחראי להרבה יותר אנשים וליחידות ותקציבים גדולים הרבה יותר?

חשוב מאוד בשלב זה שתסתכל על עצמך ותראה באיזו מידה יש לך את היכולת להתחבר לפנטזיה כזאת. להתחבר למקום כזה שבו אתה יכול לראות את עצמך – כמו בסרט – נמצא בתוך תפקיד כזה, בתוך הצעד הבא בקריירה שלך. כאשר הצעד הזה הוא צעד משמעותית יותר גדול מהמקום שאתה נמצא בו עד היום. ככל שתוכל להביא את עצמך באופן יום-יומי למצב שבו אתה מדמיין את עצמך בתוך תפקיד בכיר יותר, עוצמתי יותר, כך סביר שתשקיע את האנרגיה הנדרשת לפעול בצורה ממוקדת ושיטתית כדי להגיע לתפקיד הזה. אם קשה לך לדמיין את עצמך בתפקיד עוצמתי יותר מהתפקיד שאתה ממלא אותו היום, למרות שפעם בכמה חודשים אתה חושב על הצלחה וזה נראה לך כמו משהו עתידי ולא רֵאלי, הרי שאין סיכוי שתפעל היום בצורה ממוקדת כדי להגיע למקום עוצמתי יותר.

יש האומרים שעל ידי זה שאנחנו מדמיינים בצורה מאוד קונקרטית, מדמיינים את עצמנו בתוך תפקיד עתידי עוצמתי יותר מהתפקיד שאנחנו ממלאים היום, אנחנו "משדרים ליקום ציפייה כזאת ואיכשהו הדבר הזה נקלט ומתחילים 'לבוא אלינו' דברים שיובילו אותנו לתוך המקום העוצמתי הזה". אחרים חושבים שעצם זה שאתה מדמיין את עצמך בתפקיד עוצמתי יותר, מאפשר לך להתחיל לאסוף את האנרגיות שלך וכך אתה פועל בצורה ממוקדת יום-יומית בכיוונים שונים שבהדרגה יובילו אותך אל התפקיד העתידי שהיית רוצה להגיע אליו. אין זה משנה אם אתה מאמין ב"שידור אל היקום", או שאתה מאמין באיסוף העוצמות הנפשיות שלך כדי להתקדם. אבל ברור שהמרכיב הרגשי המרכזי שהוא קריטי לקפיצת מדרגה בקריירה הוא שתהיה לך פנטזיה רֵאלית. שתוכל באמת להאמין שתהיה במקום הרבה יותר עוצמתי בעתיד הנראה לעין. לא מספיק לחשוב על משהו מעורפל ועתידי שיקרה בעוד עשר שנים. מדובר על כך שתהיה לך פנטזיה של הדבר שאתה יכול לעשות תוך שנה-שנתיים מהיום, שיביא אותך למקום הרבה יותר עוצמתי מהמקום שאתה נמצא בו בקריירה שלך כעת.

המרכיב השני בתוך המרכיבים הרגשיים שהוא קריטי להצלחה בביצוע קפיצת מדרגה בקריירה היא ההערכה העצמית שלך. באיזו מידה אתה חושב שיש לך את היכולות הנדרשות לבצע דברים הרבה יותר גדולים מהדברים שנדרש ממך לבצע בעבודה הנוכחית שלך. יש הרבה אנשים בעלי יכולות דומות אשר פועלים בצורה אחרת בעולם העבודה. אנשים בעלי אינטליגנציה דומה או עם יכולות בין-אישיות דומות, פועלים בצורות מאוד שונות בגלל הדרך שבה הם תופסים את עצמם. הדרך שבה אתה תופס את עצמך תשפיע על מה שתעשה, ודרך זה גם על הצורה שבה אנשים אחרים יתפסו אותך בעתיד ותופסים אותך היום. אתה בוודאי מכיר דוגמאות של מישהו שפגשת והוא לוחץ לך את היד בצורה רפה, יושב שפוף על הכיסא, מדבר בקול חלש ולכן הוא בסך הכול מקרין לסביבה הערכה עצמית נמוכה. כמי שנמצאים איתו באינטראקציה אנחנו תופסים את עצמנו מתייחסים אליו בצורה שדומה להערכה של מישהו שאינו מעריך את עצמו. כאשר ההערכה העצמית שלך תהיה בהתאמה לדרישות של תפקידים בכירים ועוצמתיים יותר מהתפקיד שאתה ממלא כיום, תוכל להקרין לסביבה הערכה עצמית כזאת ובעיקר תוכל לגייס מתוך עצמך את היכולות הנדרשות שיש בך כדי לפעול בצורה ממוקדת ולכן להתקדם.

המושג המרכזי שאנחנו משתמשים בו תחת הנושא של הערכה עצמית הוא תפיסת מסוגלות עצמית. אנשים שונים תופסים את עצמם כמסוגלים, כבעלי יכולת, לעשות דברים ברמה גבוהה יותר או נמוכה יותר. תפיסת מסוגלות עצמית גבוהה מאפשרת לאדם להתקדם בקריירה שלו, לקחת על עצמו אתגרים גבוהים יותר בעבודה, להיות ממוקד יותר במה שהוא עושה, ולכן להגיע להישגים גבוהים יותר. תפיסת מסוגלות עצמית נמוכה עוצרת את האדם משימוש בכל היכולות שיש לו, ולכן מאטה בצורה דרמטית את קצב ההתקדמות שלו. לפעמים תפיסת המסוגלות העצמית היא תפיסה מוכללת, כלומר אנשים תופסים את עצמם באופן כללי בהקשר של כל המאפיינים שלהם כבעלי מסוגלות עצמית גבוהה או נמוכה. אבל הרבה פעמים תפיסת המסוגלות העצמית מתייחסת לתחום ספציפי. אני, למשל, תופס את עצמי כמישהו ש"לא טוב בספורט". ולכן בכל פעם שנפתחת לי הזדמנות להשתתף באירוע ספורטיבי או אפילו להתעמל מוקדם בבוקר או ללכת בפארק עם אשתי, הנטייה הטבעית שלי היא להניח ש"אני לא טוב בזה". ולכן הסיכוי שאשקיע את האנרגיה הנדרשת ובהדרגה אוכל לפעול בצורה אפקטיבית יורד משמעותית. ויש כאן גם "אמונה שמגשימה את עצמה"; אני תופס את עצמי כלא טוב בספורט ולכן נמנע מכל פעילות ספורטיבית וזה כמובן גורם לכך שאני ממשיך להיות "לא טוב בספורט".

אותו הדבר קורה גם להפך. אם אני חושב שאני טוב מאוד במשהו, אני משקיע אנרגיה וממקד את עצמי בפעילות הזאת ובעקבות זה אני משתפר ורואה שההישגים שלי בעולם החיצוני הופכים טובים יותר ויותר, וזה בונה את תפיסת המסוגלות העצמית שלי.

קיימים הרבה מחקרים על ילדים ומבוגרים בקשר לתפיסת המסוגלות העצמית שלהם. המחקרים האלה מראים שאנשים בעלי תפיסת מסוגלות עצמית גבוהה נוטים לשים לעצמם מטרות גבוהות יותר יחסית, שלוקחות אותם קדימה. מצד שני, אנשים כאלה שמים לעצמם מטרות שהן רֵאליות, כך שבעזרת מאמץ יהיה ניתן להגיע לתוצאות טובות. אנשים בעלי תפיסת מסוגלות עצמית נמוכה נוטים לעשות שני דברים קיצוניים. מצד אחד הם שמים לעצמם מטרות נמוכות מאוד כי הם לא מאמינים שהם יצליחו. ולכן, גם אם הם מצליחים במטרה זה לא עוזר להם לשפר את תפיסת המסוגלות העצמית שלהם כי זו הייתה מטרה קלה מאוד. לחלופין, הם שמים לעצמם מטרות מאוד מאתגרות מתוך ההנחה שאולי יהיה להם מזל והם יצליחו. אבל אז ההסתברות להצלחה היא נמוכה והכישלון בגלל המטרה השאפתנית מדי גורם לחיזוק תפיסת המסוגלות העצמית הנמוכה.

אחד הניסויים הקלסיים בתחום התבצע עם ילדים; הם התבקשו לקלוע כדור לסל וניתנה להם האפשרות לקבוע באיזה מרחק מהסל הם רוצים לעמוד. כללי המשחק היו שככל שהם עמדו במרחק גדול יותר מהסל כדי לקלוע הם יזכו ביותר נקודות על קליעה לסל. בסופו של דבר, הנקודות תורגמו לממתקים בהתאם לכמות הקליעות לסל שהילד ביצע תוך התחשבות במרחק שממנו הוא קלע לסל. ההשוואה בין ילדים בעלי תפיסת מסוגלות עצמית גבוהה מול כאלו בעלי תפיסת מסוגלות נמוכה, הראתה תוצאות שונות מאוד; ילדים בעלי תפיסת מסוגלות נמוכה נטו לעמוד קרוב מאוד לסל ולקלוע, מתוך ההנחה שאז הם בכל זאת יצליחו. לכן, בגלל שעמדו כל כך קרוב, כמעט ולא קיבלו נקודות בעבור ההישגים שלהם. מזמן לזמן אותם הילדים נטו גם לעמוד רחוק מאוד מהסל מתוך תקווה שאולי יהיה להם מזל והם בכל זאת יוכלו לקלוע. כיוון שהיכולת שלהם להצליח בקליעה ממרחק כזה הייתה נמוכה מאוד, הם לא זכו כמעט בנקודות ובסוכריות בעקבות זאת. ילדים בעלי תפיסת מסוגלות גבוהה עמדו במרחק יחסית גדול מהסל. זה היה מרחב שאפשר להם לקלוע. אחרי כל ניסוי מוצלח התרחקו עוד צעד אחורנית וכך יכלו לרכוש מיומנות גבוהה יותר בקליעה וגם לקבל יותר נקודות ויותר ממתקים.

הניסוי הזה מדגים את תהליך ה"נבואה שמגשימה את עצמה" שקשורה לתפיסת המסוגלות העצמית, ובכך מאפשר לך לראות את החשיבות של ההערכה העצמית שלך את עצמך. באיזו מידה אתה חושב שיש לך יכולות גבוהות? באיזו מידה אתה מרגיש שאתה יכול להצליח בעבודה? באיזו מידה אתה מרגיש שאם תיקח על עצמך עבודה שדורשת דברים מורכבים יותר מהעבודה שיש לך היום תוכל בכל זאת להצליח בה? עד כמה אתה מוכן לבצע קפיצת מדרגה משמעותית מהתפקיד הנוכחי לתפקיד גבוה יותר? רואים בארגונים רבים עובדים שמעדיפים להישאר בתפקידם הנוכחי הרבה מאוד שנים. הם יודעים שהם יכולים לבצע את התפקיד הזה בצורה טובה ומפחדים לעבור לתפקיד אחר שבו יידרשו לעשות דברים מורכבים יותר שאולי לא תהיה להם יכולת לבצע בצורה מוצלחת. הפער כאן אינו באמת פער ביכולת, כי עובדים אחרים בעלי אותו ניסיון ואותה רמת יכולת מוכנים לקחת את הסיכון הכרוך בהתקדמות לתפקיד בכיר יותר. ההבדל קשור לכך שיש עובדים בעלי תפיסת מסוגלות עצמית והערכה העצמית שמרגישים שאם הם הצליחו היום, בוודאי גם יצליחו בתפקיד מורכב יותר. אמנם יהיה זה אתגר, אבל הם יודעים שבעבר עמדו באתגרים ולכן גם בעתיד סביר להניח שיוכלו לעמוד באתגרים האלה ובכך לזכות בתפקידים עוצמתיים יותר, על התגמולים הקשורים לכך.

תמיד יותר קל להישאר במקום שאתה נמצא בו היום כי שם אתה מרגיש בטוח ביכולת שלך לבצע את מה שנדרש. תפקיד עוצמתי יותר מבטיח תגמול, אתגר ועוצמה ארגונית אבל גם טומן בחובו סיכון שאולי לא תצליח. ולכן יש כאן משוואה פנימית בין כמות הרווח הצפוי, ההסתברות שזה יקרה והסיכון להיכשל במשהו חדש. אצל אנשים שונים יש משקל שונה לסיכון ולתגמול על הצלחה. חלק מאתנו כל כך חוששים להיכשל עד שאנחנו מפחדים לזוז לתפקיד חדש כי יש בכך סיכון שלא נעמוד בו. אחרים מצליחים להרגיע את עצמם לגבי הסיכון ומאפשרים להצלחה העתידית להכריע את הכף ולהיות יותר אטרקטיבית.

השילוב של הפנטזיה הרֵאלית ושל ההערכה העצמית כמרכיבים רגשיים וגורמים פסיכולוגים מרכזיים שישפיעו על היכולת שלך לבצע קפיצת מדרגה בקריירה, מתחבר לגורם הפחד. לכולנו יש פחדים וכל אדם מפחד מדברים שונים. בסופו של דבר, הפחד הוא אינסטינקט חיובי שהטבע נתן לנו. זהו מנגנון הגנה בסיסי, למעשה, זו מערכת עצבית מקבילה למערכת החשיבה הלוגית הרגילה שלנו, שמאפשרת לנו להגיב כמעט אוטומטית לגירויים מהסביבה, ללא תרגום למחשבה מעמיקה על הדברים שכדאי וצריך לעשות. קל להבין את זה כשאנחנו חושבים על חיה בג'ונגל שמריחה ריח של חיה טורפת בסביבה ומגיבה מיד כי אין לה זמן למחשבה. גם אנחנו, כשאנחנו נתקלים בגורם מפחיד – למשל נחש על השביל כשאנחנו בטיול מדברי – הלוא אם היינו נעצרים בשביל להתחיל לחשוב עד כמה הוא באמת מפחיד או עד כמה כדאי לנו לברוח – יכול להיות שזה היה מאוחר מדי. ולכן, גם לנו, כמו לכל חיה אחרת, יש את מנגנון הפחד שהמטרה שלו היא לאפשר לנו להתגונן בצורה מהירה ואפקטיבית מפני דברים שמאיימים עלינו ובכך להציל את עצמנו במקום להשקיע יותר מדי זמן במחשבה.

הפחד, לכן, מהווה גורם חיובי שיכול להציל את החיים שלנו במצבים שונים. הבעיה היא מה שקורה עם הפחד שלנו לאורך זמן. אנשים מכלילים את הפחד ויוצרים תגובות של פחד במצבים שלמעשה אינם איומים משמעותיים על יכולת הקיום שלהם. כמו בבית, גם כאן יש לנו מערכת שמפיקה אזעקות לא נכונות.

אנשים רבים מפחדים מכישלון. כאשר הם מתבקשים לבצע מטלה חדשה או לעבור לתפקיד חדש ששונה משמעותית מתפקידם הנוכחי, התגובה הראשונה שלהם היא פחד מכישלון; "מה הסיכוי שלי להצליח בתפקיד הזה? אם אני אכנס אליו יכול מאוד להיות שאני אכשל, ואז זאת תהיה קטסטרופה." פחד מהסוג הזה גורם להרבה אנשים לא לזוז מהדברים שהם עושים כיום ולהעדיף להסתכל בקנאה על אנשים אחרים שממלאים תפקידים בכירים יותר או מרוויחים כסף רב יותר או יושבים במשרד גדול יותר או שהם בעלי השפעה רבה יותר על הארגון שהם נמצאים בו.

האדם מרגיש שאין טעם שהוא ינסה ללכת לתפקידים בכירים כאלה כיוון שיש סיכוי גדול מדי שהוא יכשל. אפשר לראות בזה תמונה של מישהו שמנסה לרוץ קדימה ומישהו אחר אוחז אותו ברגל צמוד לקרקע ולא נותן לו להתקדם. או, אם אנחנו חושבים על נהיגה, זה מצב שבו מצד אחד אתה לוחץ על דוושת הדלק כדי לזוז קדימה אבל הרגל השנייה שלך כל הזמן נמצא על הבלם ומונעת מהמכונית להתקדם. חלק אחד ממך דוחף קדימה וחלק אחר עוצר אותך מהתקדמות. העצירה הזאת ברובה נובעת מתוך פחד מכישלון. במקרים הקיצוניים יותר, אנשים אפילו לא מאפשרים לעצמם לדמיין שהם יעשו משהו טוב יותר. לכן מוצאים הרבה אנשים שאומרים שטוב להם במקום שהם נמצאים בו ובכל פעם שנפתחת הזדמנות אחרת, אפילו כשמישהו בא ומציע להם קידום בעבודה, האמביציה הזאת נחנקת אצלם בפנים. הם מרגישים שטוב להם כיוון שהם לא רוצים לאפשר לעצמם לדמיין שיכול להיות שיעשו משהו עוצמתי יותר בעבודה. רק החשיבה על אפשרות של שינוי מפעילה את הפחד הפנימי והם נכנסים לחרדות שקשורות ב"מה יקרה אם הם יכשלו".

בז'רגון המקצועי אנחנו מבחינים בין פחד שהיא מילה שאפשר להשתמש בה לדברים אובייקטיבים – כאלה שבאמת מסכנים אותנו – לבין חרדה, שזו מילה שאמורה לתאר לדברים שבהם אין גורם מסוכן חיצוני אובייקטיבי, אלא יש משהו פנימי מאיים.

הבעיה אינה נעוצה רק בחוסר האמונה הפנימית בכך שתצליח להתקדם, אלא במחיר הכישלון. כל אדם שמנסה לעשות משהו, כל אדם בעבודתו, לפעמים מצליח ולפעמים נכשל. באופן אידאלי המטרה היא שאחוז ההצלחות יהיה גדול בצורה משמעותית מאחוז הכישלונות. אבל, אצל הרבה אנשים אפילו הכישלון הקטן ביותר מעורר חרדה עמוקה. לכן, הם יעדיפו לא להסתכן באפשרות של כישלון קטן – אפילו שההצלחה תהיה גדולה מאוד – כיוון שהחרדה מכישלון קטן משתלטת על כל ההוויה שלהם. אם תחשוב הגיונית, ברור שבמקרים רבים הכישלון אינו סוף העולם. הרבה אנשים נכשלו במטלה מסוימת ולמדו איך לבצע אותה יותר טוב ואז התקדמו הלאה. אבל, אצל אנשים רבים הפחד מכישלון עולה בהרבה על ההנאה מהצלחה. לכן הם מעדיפים להישאר בתפקיד זוטר יותר, ולא למצות את היכולת שלהם, העיקר שלא יצטרכו להתמודד עם האפשרות שאפילו כישלון קטן יקרה להם. אם נבחן את זה בצורה פסיכולוגית עמוקה יותר, נראה שכישלון קטן מפחיד אותם לא בפני עצמו, אלא מתוך הפחד שהוא ייפתח סדק בכל הדימוי הפנימי שיצרו לעצמם, וכולם יבינו שלמעשה אין להם את היכולות שכלפי חוץ נראה שיש להם.

יש שמדברים גם על המושג "פחד מהצלחה"; מצד אחד, למה שאדם יפחד מהצלחה? ברור לנו למה אנשים מפחדים מכישלון, כי כישלון יכול לפגוע בסיכויים שיציעו לך דברים נוספים בעתיד או לפגוע בצורה שאנשים אחרים יסתכלו עלייך. פחד מהצלחה נובע ממקומות דומים. אנשים מספרים שכאשר מציעים להם להגיש מועמדות לתפקיד עוצמתי יותר הם לא פועלים בכיוון הזה כי הם מפחדים שיצליחו לקבל את התפקיד החדש. זה נשמע מוזר אבל מאחורי זה נמצא למעשה אותו מנגנון. הפחד הוא שאם אני אצליח ואקבל תפקיד בכיר, אזי לאורך זמן אנשים יראו שלמעשה אין לי את היכולות שעד היום העמדתי פנים שיש לי. אנשים רבים חיים בתחושה פנימית שהם מציגים, שהעולם רואה רק את המסכה שהם רוצים להציג לו, ולכן אחרים תופסים אותם כאנשים חכמים, מוכשרים, טובים, יפים, שרוצים לעזור. אבל למעשה, מתחת לפני השטח, אילו הסביבה הייתה רואה אותם באמת היא הייתה מתאכזבת מהם באופן משמעותי מאוד. לכן, אם אתה מסתובב בעולם במחשבה שיש לך רק מסכה ולמעשה האנשים בסביבה שלך אינם יודעים עד כמה אתה חסר ביטחון, אזי כמובן שתפחד מכל שינוי בעבודה. כמובן שתפחד מכל כישלון קטן, מפני שזה יהיה כמו סדק בזכוכית אשר יכול להביא להתפוררות המערכת כולה. אם אתה חושב שהשקעת המון אנרגיה במשך שנים כדי ליצור דימוי בסביבה שלך שאתה באמת מוצלח, יודע, בטוח בעצמך, מוכשר, אמיץ, אכפתי – אבל בפנים אין לך את העוצמות האלה –כמובן שלא תרצה להסתכן בכך שהסביבה תבין מה נמצא אצלך בפנים ו"תגלה" את החולשות שלך, שעבדת כל כך קשה להחביאן.

עד כאן התמקדנו ביכולת שלך ליצור פנטזיה עוצמתית ורֵאלית לגבי הקריירה שלך והמקומות שאליהם אתה יכול להגיע, בהערכה העצמית ובתפיסת המסוגלות העצמית שלך. כן התמקדנו בפחד, ועד כמה אתה נותן לפחד שלך לשלוט בך. ראינו שהפחד הוא גורם חיובי ואין צורך לברוח ממנו כאשר אתה עומד בפני אתגר משמעותי, כגון טיפוס על הר, קפיצה לברֵכה, קבלת תפקיד מורכב יותר. במקרים האלה כמובן שיהיו לך תחושות של פחד. השאלה היא עד כמה אתה מאפשר לפחד להשתלט עליך ולשתק אותך, או עד כמה אתה הולך עם הפחד ומבין שהפחד הוא חלק מהתמודדות עם אתגרים גדולים יותר שיביאו לך גם תוצאות גדולות יותר.

הבנת הגורמים הפנימיים האלה מביאה אותנו לבדוק ממה נובעים כל המרכיבים הרגשיים והפסיכולוגיים שעוצרים אותך מלהגיע למרחק ולגובה שהיית יכול להגיע אליהם. ממה נובע חוסר היכולת לבנות פנטזיה רֵאלית גדולה לגבי התפקידים העתידיים שלך? ממה נובעת תפיסת המסוגלות העצמית הלא גבוהה או החרדה מכישלון שמונעת ממך להתקדם בקצב ולמרחק שהיית יכול להתקדם עם היכולות שיש לך?

בבסיס, המרכיבים הרגשיים השליליים או תחושת חוסר המסוגלות העצמית נובעים מההיסטוריה האישית של כל אחד מאתנו. אולי יש לך הורים שבילדות נתנו לך התחושה שאינך טוב מספיק. או שאחד מהאחים או האחיות שלך חכם/מוכשר/ עובד/משקיע/יפה/טוב יותר. מילים כאלו שנאמרות לנו כילדים על ידי ההורים, משאירות בנו תחושה בסיסית עמוקה שאנחנו פחות טובים מאנשים אחרים. ואפילו אם נפעל בצורה עוצמתית ונגיע להישגים גבוהים הרבה יותר, עדיין נמצא שמשהו מהדבר הזה נשאר אתנו.

ילדים אחרים בבית הספר, גם הם בעלי השפעה מכרעת על הצורה שבה אנחנו תופסים את עצמו. הרבה אנשים ידווחו שכילדים הם לא היו מקובלים בחברה כי היו נמוכים/שמנים/מכוערים/לא נחמדים, או כל מיני דברים דומים, שילדים אחרים נוטים להיתפס אליהם ולהציק לילד בצורה קשה בתקופת הלימודים בבית הספר או ההתרועעות בשכונה. אנשים נשארים עם זיכרונות קשים מהילדים האלה והסביבה החברתית שחיית בה כשהיית ילד לעולם תשפיע על הצורה שבה אתה תופס את עצמך ועל האופן שבו אתה רואה את עצמך.

יש אנשים שבגלל הילדות שלהם, או במשפחה, או מהסביבה החברתית, הלכו לתפקידים בטוחים ופחדו להמשיך ולהתקדם, כיוון שלא האמינו בעצמם. יש אנשים שפעלו בדיוק ההפך. הרבה פעמים פוליטיקאים מפורסמים, אנשי עסקים מפורסמים ומוזיקאים מפורסמים, מספרים עד כמה בילדות אף אחד לא האמין בהם ותמיד אמרו להם שאינם מסוגלים לעשות דבר. ודווקא הם פעלו בשביל להוכיח לעולם שהם טועים ושלמעשה יש להם את מה שנדרש כדי להצליח. אבל ההיסטוריה האישית הזאת משפיעה על כולנו. השאלה היא מה אתה עושה עם ההיסטוריה האישית שלך ואיך אתה מתמודד עם הדברים החיוביים והשליליים שקרו לך בעבר ועדיין משפיעים עליך היום.

מהם הצעדים המעשיים, מהם הדברים שאנחנו יכולים לעשות כדי להשתמש במרכיבים הרגשיים – בגורמים הפסיכולוגיים שלנו – בצורה חיובית כדי לבצע קפיצת מדרגה בקריירה במקום לאפשר לגורמים הרגשיים האלה לעצור אותנו ולמנוע מאתנו לנצל את היכולות שלנו בצורה המקסימלית? כדי לבצע קפיצת מדרגה בקריירה אתה חייב קודם כול לעשות צעד גדול מספיק מתוך התפקיד שאתה ממלא היום, ולכן בהכרח הצעד הזה יהיה צעד מפחיד.

אם אתה חושב על הצעד הבא בקריירה והוא נראה לך מובן מאליו ולא מפחיד, אז כנראה שהצעד הזה אינו גדול מספיק בעבורך, כי הפער בינו לבין מה שאתה עושה היום הוא לא פער משמעותי מספיק שיוביל אותך רחוק בטווח הנראה לעין.

הפחד אמור להיות חלק מניהול הקריירה של כולנו. כאשר אתה חושב על הצעד הבא, חשוב שתחשוב על צעד שדווקא יעורר בך פחד ולא תהיה בטוח שתוכל להצליח בו בצורה אידאלית. מצד שני, אם הצעד גדול מדי, תתקל בפחד משתק. ולכן הפחד הוא למעשה שעון, מדד בעבורנו, כדי לדעת עד כמה הצעד הבא הוא הצעד המתאים לנו בקריירה. אנחנו רוצים להגיע לצעד שמעורר פחד ומצד שני אינו מעודד פחד שמשתק אותנו.

מכאן, כשאתה מסתכל על המרכיבים הרגשיים שלך, המוכנות להרגיש את תחושת הפחד היא אחד הצעדים החשובים כדי להמשיך ולהתקדם בקצב הולך וגדל. חשוב להפנים שזה בסדר לפחד ושאין צורך לפחד מהפחד כשלעצמו. פחד הוא דבר טבעי. מנגנון הגנה אמתי ששומר עלינו. ולכן, ככל שתתקדם בקריירה בכל צעד תמיד יהיה הפחד האם תצליח בתפקיד הבא. אבל ככל שתצליח בו כך תוכל לעשות צעדים הולכים וגדלים שתמיד יהיה בהם מרכיב של פחד בהתחלה. במקביל להבנה שהפחד הוא בסדר, ואין שום דבר בעייתי אצלך בגלל שאתה מפחד מהתקדמות משמעותית. חשוב להתחיל לשמוע את הקולות הפנימיים שעולים אצלך כאשר אתה מתמודד מול הפחד הזה. הדרך הטובה ביותר להבין את עצמך היא להבין שבתוך הראש שלך, הנפש שלך, הישות שלך – יש יותר מישות אחת. כאשר תקשיב לעצמך, תדע שאם אתה מנסה לעשות צעד קדימה יש מישהו שמעודד אותך ואומר "כן, כדאי לך, זה מצוין, אתה תצליח, זה התפקיד שחלמת עליו כל השנים." וישנו מישהו אחר שיגיד לך "לא, אל תסתכן, למה לך? המקום שאתה נמצא בו הוא מספיק טוב, אין שום סיבה לנסות לחשוף עצמך לסכנות כשלמעשה אתה נמצא במקום שגם הוא טוב."

הדיאלוגים הפנימיים האלה הם דיאלוגים חיוביים שמאפשרים לצדדים שונים באישיות שלנו לדבר זה עם זה, וכך אנחנו מסוגלים להגיע להחלטה שממצה את הגוונים השונים של החשיבה והרגש שבתוכנו. אחד הדברים החשובים, לכן, בהתמודדות עם הגורמים הרגשיים שלך היא להתחבר יותר לקולות השונים ולדעת איך להקשיב להם. מצד אחד, תמיד תמצא שיש לך קולות חיוביים שדוחפים אותך קדימה ומאפשרים לך לעשות דברים גדולים יותר. ומצד שני, תמיד יהיו לך קולות ביקורתיים. אלה קולות פנימיים שיגידו לך שזה "גדול עליך", ש"זה לא מתאים", ש"עכשיו אתה תיכשל וכולם יראו", ש"היית צריך לעשות משהו אחר ולא מה שעשית". קולות ביקורתיים שעוצרים אותך מהתקדמות.

המטרה היא לתת לגיטימציה לשני סוגי הקולות ולהתחיל לשמוע את הדיאלוג הפנימי הזה, ולתת לכל אחד מהקולות את הבמה לנקודת זמן מסוימת. לאפשר לקול החיובי לדבר בצורה משכנעת ומצד שני לאפשר גם לקול הביקורתי להישמע.

ככל שתיכנס יותר לעומק הדיאלוג הפנימי הזה, תראה בהדרגה שהקול הביקורתי הוא קול מהעבר. זה יכול להיות אחד ההורים שלך שאמר לך משהו למרות שאולי הוא או היא כבר לא בחיים היום. אלה יכולים להיות ילדים שנתקלת בהם בילדותך. אחים או אחיות שאמרו לך דברים ביקורתיים בילדות. לרוב, הקולות הביקורתיים הם קולות שהפנמנו כשהיינו ילדים קטנים. אולי בזמנו היה משהו נכון בקולות ההם שניסו לשמור אותך מפני הסתכנות בדברים שאולי באמת היו מסוכנים. אבל, יכול להיות שאתה ממשיך לסחוב אִתך היום, כאדם מבוגר, קולות ביקורתיים שאין להם באמת שייכות ליכולות שלך בעולם של היום.

ההקשבה לקולות הביקורתיים ולקולות החיוביים מובילה אותנו לדרך המרכזית שתעזור לך להגיע למקסימום ההישגים מבחינת ההתייחסות למרכיבים הרגשיים שמנחים אותך. הפעילות הזאת היא פעילות של תמיכה חברתית.

האדם הוא חיה חברתית ואנחנו תמיד משווים את עצמו לאנשים משמעותיים אחרים בסביבה שלנו. ככל שיש לנו סביבה אוהבת ותומכת יותר, סביבה שמעריכה את ההישגים שלנו יותר – כך אנחנו מרגישים טוב יותר עם עצמנו. מצד שני, ככל שאנחנו חיים בסביבה בלתי תומכת, מבקרת, שתמיד מפנה אצבע מאשימה אל חוסר ההצלחות או אל היכולות שאין לנו – אנחנו מפנימים את התפיסה הזאת. לכן, היכולת שלנו להבין את המרכיבים הרגשיים שלנו ולהשתמש בהם בצורה חיובית ובונה בעבור המשך ההתקדמות שלנו, תלויה בסביבה שבתוכה אנחנו חיים. ככל שתצליח לגייס אנשים בסביבה שלך, את בן או בת הזוג, אח או אחות, חבר או חברה, שיבינו מה אתה מנסה לעשות ויעזרו לך להתקדם, כך תצליח להגיע רחוק יותר. היכולת שלך להתקדם בעבודה ולהגשים את השאיפות שלך תתחזק באם תמצא אדם שתוכל לשתף אותו במחשבות וברגשות שלך בתהליך החשיבה על הקריירה ובתהליך תכנון הצעד הבא.

אם תמצא אנשים שיתמכו רגשית בפעילות שלך, תוכל להגיע רחוק יותר. אין צורך ביותר מאדם אחד או שניים שיתמכו בתחושה הבסיסית שלך כדי שתהיה מוכן לקחת סיכון ולהתקדם משמעותית. לעומת זאת, אם אתה מסתובב בסביבה שבה כולם ביקורתיים וכל הזמן מנסים לומר לך שאתה לא מספיק טוב כדי להתקדם או להצליח בתור בעל, הורה או עובד, הרי שתפנים את התחושה הזאת שמוקרנת עליך מהסביבה. ולכן, הצעד המשמעותי ביותר בביצוע קפיצת מדרגה בקריירה שלך היא למצוא אדם אחד או שניים בסביבה הקרובה שלך שהם אנשים חיוביים שירצו להשתתף בפנטזיה הרֵאלית שלך. חשוב לשתף את האנשים האלה כבר מהרגע הראשון. מה קראת בספר ומה דעתך על זה? עד כמה ההצעות שמובאות כאן באמת מתאימות וישימות בעבורך? האם כדאי לך לנסות ולהתקדם על פי מה שנאמר כאן?

מעבר לשיתוף הראשוני, חשוב להמשיך ולשתף את אותו אדם בצעדים שאתה נוקט כדי להתקדם. הוא או היא ישמחו כאשר תעשה צעד מוצלח, ויעודדו אותך כאשר תעשה צעד שאין לו תוצאה משמעותית באותו הרגע, או אפילו צעד שנתקל בדחייה.

כדאי מאוד לדבר עם אותו שותף רגשי לפחות פעם בשבוע כדי שהוא יהיה שותף גם למחשבות שלך וגם לתכנון הצעד הבא. בצורה כזו השותף הרגשי יהפוך למעורב יותר ויותר במה שאתה עושה ומתכנן לעשות וייתן לך יותר ויותר השתתפות ותמיכה רגשית. שאיפה רֵאלית להגיע למקום גבוה הרבה יותר מהמקום שבו אתה נמצא כיום, היא מרכיב מרכזי שיאפשר לך לבצע קפיצת מדרגה בקריירה. ולכן תמיכה חברתית מאדם קרוב אליך שישמח להיכנס אִתך לתוך הפנטזיה הרֵאלית הזאת, תיתן לך עוצמה שתאפשר לך לעמוד כנגד כל האתגרים שתיתקל בהם.

בצורה המעשית ביותר, חשוב מאוד שתמצא בבן הזוג שלך או בילדים, בחברים, בקרובים, בבני משפחה רחוקים יותר – אדם או שניים שאתה יכול לספר להם על העבודה הנוכחית שלך ועל ההישגים שהגעת אליהם. אדם שאתה יכול לדבר איתו על הדבר שהיית רוצה לעשות. על כיוונים חדשים שיביאו אותך רחוק יותר וגבוה יותר בעתיד הנראה לעין. האדם הזה צריך להיות מישהו חיובי. מישהו שמאמין בך. מישהו שרוצה בטובתך ושואף לזה שתעשה את מה שאתה באמת רוצה ויכול לעשות. הוא לא יכול להיות מישהו ביקורתי. מישהו שתמיד רואה את חצי הכוס הריקה ושיקנא באם תתקדם באופן משמעותי.

כשתמצא מישהו כזה ותדבר איתו, לפחות אחת לשבוע, תוכל לקבל תגובות חיוביות על הרצון שלך להגיע להישגים. אדם שאומר "כן יש לך את זה, הצלחת עד היום ולכן אין סיבה שלא תצליח גם להבא". בנוסף, לאורך כל הדרך, כשתבצע את כל הפעולות שתוארו בפרקים הקודמים של הספר יהיה מישהו על ידך שתוכל לספר לו מה רצית לעשות, מה תכננת, עם מי נפגשת, מה הייתה התגובה שלו ואיך תשתמש בתגובה שלו כדי לבנות את הצעד הבא. כל פעם שתעשה איזושהי פעילות של נטוורקינג, של למידה או של השתתפות בתהליך חוצה ארגון שיפתח בפניך דלתות חדשות בארגון, תוכל לשתף אותו.

בכל פעם שתעשה פעולה, השותף הרגשי שלך יהיה מאחוריך ולצדך כדי לתמוך בך. בהתחלה כמובן יהיו צעדים קטנים יותר ובהדרגה, כשתראה שדברים מצליחים, תוכל להתחיל לעושת צעדים גדולים יותר בדרך שמתוארת בפרוטרוט בכל הפרקים של הספר הזה. אבל, השותף הרגשי הוא המרכיב המרכזי שיאפשר לך להצליח להגיע רחוק מאוד. מדברים רבות על כך שלפוליטיקאים מצליחים יש בן זוג שאפתן שנמצא לידם ומאפשר להם להשקיע את כל האנרגיה שדרושה כדי להגיע לתפקידים בכירים כל כך. אבל לא צריך להיות פוליטיקאי בשביל לזכות בשותף רגשי. גם אתה, אם תסתכל בסביבתך, בוודאי תוכל למצוא אדם או שניים שישמחו להיות השותפים הרגשיים שלך לדרך שאתה עומד לצעוד בה כדי להגיע לקפיצת מדרגה משמעותית בקריירה. לפעמים השותף הרגשי יהיה מישהו שבעצמו הגיע להישגים משמעותיים בקריירה שלו. אם תתחבר לאדם כזה תוכל לראות שאין הבדל משמעותי ביכולת שלך וביכולות שלו, ולכן הצעדים ייראו פחות בעייתיים. מצד שני, אדם כזה גם יוכל לעודד אותך לבצע דברים שאולי מנקודת המבט שלך נראים מסוכנים בעוד שלפי הניסיון שלו אין שום סיבה לחשוש שלא תוכל לבצע אותם. לכן, הוזכר קודם לכן הצורך במנטורים. אחד המאפיינים של מנהלים בעלי פוטנציאל גבוה שהגיעו למשרות בכירות בארגונים גדולים היה שמוקדם מאוד בקריירה שלהם בארגון הם מצאו מנטורים בכירים, התחברו אליהם, ויצרו איתם קשר עבודתי ורגשי שעזר להם לאורך כל הקריירה. המנטור עוזר מצד אחד בדברים קונקרטיים, בעצות עם מי כדאי לדבר, מה כדאי לעשות במצבים שונים, מהי הצלחה ומהן דרכים אלטרנטיביות לפעול אליה. אבל במקביל, המנטור למעשה מהווה שותף רגשי בכיר שנותן לגיטימציה לפנטזיה הרֵאלית שאתה בונה לעצמך. לכן, אחד המרכיבים המרכזיים ביכולת לבצע קפיצת מדרגה בקריירה היא למצוא שותף רגשי בדמות מנטור בכיר שמכיר את התהליך בתוך הארגון שאתה נמצא בו או בארגונים דומים, ולכן יכול לעודד אותך.

מצד שני, כדאי למצוא מנטור רגשי שהוא מישהו שקרוב אלייך הרבה יותר. בן משפחה או חבר או בן זוג שיש לך קשר רגשי עמוק איתם ולכן הם יכולים לעודד אותך לאורך כל הדרך ולתמוך בך בלקיחת הסיכונים ההכרחיים שיעזרו לך לבצע את ההתקדמות הנדרשת.